טיפול טאי צ'י

טאי צ'יטאי צ'י היא תכנית פעילות גופנית עדינה המהווה חלק מהרפואה הסינית הקלאסית (TCM). השיטה נגזרת מאמנויות הלחימה, ומורכבת מתנועות איטיות, מכוונות, מדיטציה ונשימות עמוקות, אשר משפרות את הבריאות והרווחה הרגשית והפיסית.

בדומה לפרקטיקות רבות המגיעות מהמזרח, טאי צ'י מבוסס על רעיונות רוחניים ופילוסופיים הדוגלים באיזון הגוף, הנפש והרוח. צ'י היא אנרגיית חיים הזורמת בכל הגוף, וחייבת להיות מסוגלת לנוע בחופשיות לשם בריאות טובה.

העיקרון של יין ויאנג חשוב מבחינת כוחות מנוגדים ומשלימים הנמצאים ביקום, והטאי צ'י יוצר הרמוניה של ניגודים אלו. בנוסף, תרגול זה מחקה תנועה הנמצאת בטבע, כגון תנועות בעלי חיים, ובכך מאחד את בני האדם עם העולם הטבעי.

מצבים רפואיים המגיבים היטב לטאי צ'י

טאי צ'י משפר את הכושר, הקואורדינציה והזרירזות. אנשים המתרגלים טכניקה זו באופן קבוע נוטים להיות יציבים יותר, גמישים, בעלי טווח תנועה משופר, עם יותר ערנות מנטלית, והם ישנים טוב יתר. תרגול זה מהווה גם טיפול מונע ומשלים למגוון נרחב של מצבים רפואיים.

הוא מועיל לטיפול בכאבים כרוניים, חלת גאוט, מחלות לב, לחץ דם גבוה, דלקת פרקים, אוסטיאופורוזיס, סוכרת, כאבי ראש, פיברומיאלגיה, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים ניוונית והפרעות שינה. טאי צ'י מועיל אף למערכת החיסונית ומערכת העצבים המרכזית, והוא טוב במיוחד לאנשים הסובלים ממחלה כרונית, חרדה, זיהומים נגיפיים, דיכאון או כל המצבים הקשורים ללחץ.

הנשימה העמוקה בתרגול מסדירה את מערכת הנשימה, ומסייעת לטיפול במחלות בדרכי הנשימה כגון אסטמה, ברונכיטיס ונפחת. הטיפול מגרה גם את הבטן ומסייע לעיכול והקלת עצירות ומצבים הקשורים למערכת העיכול. מחקרים קליניים רבים שבוצעו בקרב בני גיל הזהב המתרגלים טאי צ'י מוכיחים כי הם חווים תיאום עין ויד טוב יותר, והרבה פחות מועדים לנפילות, שהם שני סיכונים בריאותיים חמורים לאנשים בקבוצת גיל זו.

אופן פעולת טאי צ'י

קיימות נקודות מבט שונות לגבי דרך הפעולה של טאי צ'י. הפילוסופיה המזרחית גורסת כי תרגול זה משחרר את זרימת הצ'י. כאשר הצ'י זורם כראוי, הגוף, הנפש והרוח נמצאים בשיווי משקל והבריאות נשמרת. אחרים מאמינים כי תרגול זה עובד באופן זהה לטיפולי גוף ונפש אחרים, וקיימות עדויות רבות המוכיחות כי החיבור בין הנפש והגוף מקל על לחץ, מחלות ומשפר את הרווחה הפיסית.

לטאי צ'י קיימים שלושה מרכיבים עיקריים: תנועה, מדיטציה ונשימות עמוקות.

תנועה – כל קבוצות השרירים העיקריות והמפרקים נעים בתנועות איטיות ועדינות. טאי צ'י משפר את שיווי המשקל, הזריזות, הכוח, הגמישות, הסיבולת, טווח פעולת השרירים ותיאום השרירים. השפעה זו מחזקת את העצמות ומאטה איבוד מסת עצם ובכך מונעת התפתחות אוסטיאופורוזיס.

מדיטציה – מחקרים מראים כי מדיטציה מרגיעה את המוח, משפרת ריכוז, מפחיתה חרדה, מפחיתה את לחץ הדם ומשפרת את קצב הלב.

נשימות עמוקות – נשיפה משחררת רעלים מהריאות, והשאיפה מחדירה לגוף שפע אוויר צח ובכך מגדילה את קיבולת הריאות, מותחת את השרירים הקשורים לנשימה ומשחררת מתחים. התרגול משפר גם את זרימת הדם למוח, שמגביר את הערנות הנפשית. בפועל, הגוף מקבל חמצן וחומרים מזינים רעננים.

תרגול טאי צ'י הוא שיעור קבוצתי הנמשך כשעה. כל מפגש מתחיל בפעילות גופנית לחימום הגוף. לאחר מכן מנחה המורה את הכיתה לביצוע סדרת עשרים סטים של מאה תנועות טאי צ'י. לכל תנועה יש שם המבוסס על הטבע ומתאר את הפעולה הכוללת, כגון 'לתפוס את זנב הציפור', או 'להניע את הידיים כמו העננים'.

התלמידים מתבקשים להתמקד בנקודה אחת מתחת לטבורם, המרכז שממנו זורם הצ'י. המורה מעודד את התלמידים לבצע את כל התנועות באופן איטי, מהורהר, תוך התמקדות בנשימות עמוקות. בסיום השיעור מבוצעים תרגילי הרפייה ומדיטציה.