הומוטוקסיקולוגיה

הומוטוקסיקולוגיההומוטוקסיקולוגיה היא טכניקת טיפול אלטרנטיבית השואבת את מקורות ההשראה שלה מתחום ההומאופתיה. הומוטוקסיקולוגיה היא הלחם של המילים הומו (אדם) וטוקסיקולוגיה (רעילות) וכמשתמע מכך, מדובר בטכניקה העוסקת בהשפעת הרעלים על האדם.

לפי הגישה העומדת בבסיס טכניקת הטיפול הזו, המצב האידיאלי ביותר שבו יכול להימצא הגוף האנושי הוא מצב מאוזן של שיווי משקל.

שמירה על מצב זה מתאפשרת הודות למערכות ההגנה של הגוף, המסוגלות לתקן נזקים ולטפל בכל סטייה ממצב זה עד גבול מסוים. הגורמים המוציאים את מערכות הגוף משיווי המשקל נקראים טוקסינים או רעלנים ובהתאם לכך, תפקידן של מערכות ההגנה הפיזיולוגיות לנטרל את הרעלים ולהפריש אותם מהגוף.

אנדוטוקסינים מול טוקסינים אקסוגניים

באופן עקרוני הטוקסינים יכולים להגיע משני מקורות מרכזיים: מקור חיצוני (נגיפים, חיידקים, צבעי מאכל, חומרים כימיים, חומרים משמרים, חומרי הדברה, דשנים, תרופות ועוד) ומקור פנימי (מטבוליזם לא תקין, חסרים תזונתיים, חומצת חלב ועוד).

הטוקסינים שמגיעים ממקור חיצוני נקראים טוקסינים אקסוגניים. טוקסינים אלה נספגים ברקמות הגוף בדגש על העור, ריאות ומערכת העיכול. האיברים שאחראיים על עיבוד הרעלנים והפרשתם מהגוף הם בעיקר הכליות, הכבד, העור ומערכת הנשימה. הטוקסינים שנוצרים בגופנו נקראים אנדוטוקסינים ובמקרים רבים הם נוצרים במהלך פעילות מנגנוני ההגנה של הגוף.

המחלות בראי ההומוטוקסיקולוגיה

לפי ההומוטוקסיקולוגיה, הגורם לכל המחלות באשר הן הוא הצטברות עודפת של טוקסינים מסוגים שונים בגוף. התסמינים של המחלות השונות הם למעשה עדות לתגובה הפיזיולוגית של הגוף להצטברות הרעלים וסימן לכך שהגוף מנסה להיפטר מהרעלנים. ההצטברות של הרעלנים מתקדמת לפי גישה זו בשישה שלבים מובחנים שבכל אחד מהם מופיעים תסמינים שונים ומחלות שונות. מטרת ההומוטוקסיקולוגיה היא לעצור את ההתקדמות ואת המעבר בין השלבים הבאים:

  • Excretion Phase (שלב ההפרשה וההרחקה של הרעלים) – בשלב הזה מערכות ההגנה של הגוף מתפקדות ללא דופי ומסוגלות להפריש את הרעלנים בהתאם לצורך. התסמינים האופייניים לשלב הראשון של המחלה הם הזעה מוגברת, קשיי ריכוז, דמעת יתר, כאבי מפרקים, עייפות מוגברת, שיעול, התעטשויות, שלשולים, השתנה מרובה, הפרעות במאזן האלקטרוליטים ועוד.
  • Inflammation Phase (דלקת) – בשלב הזה מערכות ההגנה של הגוף נכנסות לפעולה ביתר שאת והדבר בא לידי ביטוי בתגובה דלקתית. שלב זה יכול לבוא לידי ביטוי באקנה, סינוסיטיס, ברונכיטיס, היחלשות של המערכת החיסונית, הפרעות במאזן השומנים בדם, זיהום בדרכי השתן ועוד.
  •  Deposition Phase (איחסון)– אם הרעלנים לא סולקו עדיין מהגוף, הם מצטברים בעיקר בחלל הבין תאי. שלב זה קשור לבעיות כמו לדוגמה השמנת יתר, מחלת גאוט, נפיחות בבלוטות הלימפה, אבנים בכליות, אבנים בכיס המרה ופוליפים במערכת העיכול. עם זאת, בשלב זה ייתכן כי לא יופיעו תסמינים כלל.
  • Impregnation Phase (ספיגה)– בשלב הזה הרעלנים מצליחים לחדור לתוך התאים ולהשתלב בתוך רקמות חיבור שונות בגוף. שלב זה קשור לאסטמה, אלרגיות, מחלות ראומטיות שונות, עייפות כרונית, פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת התריס ועוד.
  • Degeneration Phase (התנוונות) – הצטברות יתרה של רעלנים בתוך התאים גורמת להרס של קבוצות תאים גדולות המוביל במהלך הזמן לנזקים חמורים ולהתנוונות של איברים שונים ורקמות שונות. בשלב הזה ניתן לראות מחלות קשות מאוד כמו לדוגמה מחלת אלצהיימר, ניוון מקולרי, דלקת מפרקים ניוונית, מחלות ריאה חסימתיות ועוד.
  • Dedifferentiation Phase (חזרת הרקמה למצב של תאי גזע, התהליך ההפוך מהתמיינות) – זהו השלב הקשה ביותר של התהליך, שבסופו מתפתחים גידולים סרטניים.

מה היא הטקטיקה הטיפולית לפי ההומוטוקסיקולוגיה?

מטרת ההומוטוקסיקולוגיה היא מצד אחד לסייע לגוף להיפטר מהרעלנים המצטברים בו ומצד שני למנוע חדירה של רעלנים נוספים. הטיפול ברעלנים הקיימים מתבצע על ידי מתן שילוב של מספר תכשירים הומאופתיים המותאמים לכל מטופל ומטופל באופן אישי, לרבות תכשירים מתקדמים יחסית המכילים בין היתר אנזימים אנושיים טבעיים שתורמים לריפוי הרקמות. מניעת החדירה של רעלנים נוספים מתבצעת באמצעות שינוי הרגלי החיים והתזונה של המטופל.

לפיכך בתחילת התהליך הטיפולי נערכת שיחה בין המטופל למטפל שבמהלכה מנסה המטפל למפות את כלל התסמינים מהם סובל המטופל, למקם אותו מבחינת השלב שבו הוא נמצא ולהבין מה הם הגורמים להצטברות העודפת של הרעלנים. חשוב לזכור כי טכניקה טיפולית זו לא באה להחליף את הרפואה המערבית ואת הטיפולים הקונבנציונאליים, אלא להשלים אותם בלבד.