רפואה יפנית

רפואה יפניתהרפואה הסינית הוצגה לבית המשפט הקיסרי של יפן במאה החמישית לספירה, על ידי רופאים קוריאנים, שהגיעו מקוריאה וסין והציגו רעיונות רפואה סיניים אודות טיפול בדיקור ומוקסה, עם תרשימים מפורטים, במאות החמישית והשישית.

בתחילת המאה השביעית, החלה הרפואה הסינית להיות מאומצת באופן שיטתי ביפן תחת השפעת שני נזירים בודהיסטים שבילו שנים רבות בסין. ההסתגלות של יפן לרפואה הסינית עדיין קיימת היום. יחד עם זאת, קיימים מספר מאפיינים בולטים בין הפרקטיקה הרפואית הסינית ליפנית.

התפתחות הרפואה האלטרנטיבית ביפן

טכניקות מפותחות מאוד של שיטות רפואה באמצעות מישוש כגון מישוש בטן; שיאצו ועיסוי אקופרסורה, התפתחו ביפן כשיטות מישוש לאבחון וטיפול. ביפן הית קיימת מסורת מבוססת היטב של רפואת צמחים, שקשורה באופן הדוק לרפואת צמחים סינית, אך הרפואה היפנית נוטה להשתמש בכמויות קטנות יותר של חומרים עדינים יותר, והתרופות מורכבות מנוסחאות שונות.

קיימים אף מספר טיפולי התערבות והגדרת עצם המיוחדים במיוחד ליפן. תרופות עממיות, אמבטיות ריפוי ורפואה רוחנית באופן של תפילות וקמעות ממקדשים פופולריים אף הם ברפואה היפנית.

ההסתגלות היפנית לרפואה הסינית ידועה כ-kanpo, והיסודות העיקריים של התפתחות הרפואה היפנית התבססו בפועל במאות ה-16 וה-17. בתקופה זו נחשפה יפן להשפעה מערבית, כאשר מיסיונרים נוצריים החלו להגיע ליפן.

בדיוק כפי שהנזירים הבודהיסטים דאגו בעבר לחולים, כעת הישועים, ולאחריהם הדומיניקנים והפרנציסקנים, פעלו בהתאם. סוג זה של רפואה נודע כרפואה 'קוסמופוליטית'.

במהלך המאה ה-18, כאשר ההולנדים והסינים היו העמים היחידים שהורשו לסחור עם יפן, הוצגה הבנה מערבית של אנטומיה, ולצידה הוחדרו מושגים מזרחיים מיפן לאירופה. כך הוצגו לראשונה במערב שיטות הטיפול בדיקור ומוקסיבציה.

רפואת 'קוסמופוליטן' שולטת כיום ביפן באופן רשמי, אך גם רפואת kanpo נחשבת לפופולארית. מונח זה משמש היום לעיתים קרובות כמונח רפואי כולל לצמחי מרפא, שנולד מהרפואה הסינית. כאשר אדם אינו מעוניין לקבל טיפול תרופתי או שהתרופות אינן מסייעות לו, הוא יכול לבחור בשיטת טיפול בדיקור.

במהלך טיפול זה, המטפל בוחן את הלשון, מקשיב לדופק וקובע אבחנה. הרפואה היפנית מבוססת על גישת טיפול ידידותית למטופל המערבי, על מנת שיוכל להבין את מקור המחלה ואופן הטיפול המוצע.

אבחון על פי הרפואה היפנית

הרפואה היפנית פיחה שיטת אבחון אשר מבוססת על מישוש אזורים של רפלקס בגוף, בעיקר בחזה ובבטן. על פי שיטה זו, ניתן לאבחן אזורים בהם הלחיצה יוצרת תחושה נעימה, לעומת אזורי כאב, כמו גם אזורים רפויים וחלשים לעומת אזורים נוקשים.

הרופא יוצר מיפוי של כל האזורים והנקודות הרגישים וקובע אבחנה ברורה של המרידיאנים הפגועים וסוג המחלה. שיטת אבחון המבוססת על מישוש מאפשרת למטופל להיות שותף פעיל בתהליך האבחון והטיפול ומסייעת למטפל ולמטופל לבחור את אופן הטיפול המתאים והטוב ביותר.

דיקור יפני

במהלך הטיפול בדיקור משתחררים אנדרופינים והכאב נחסם ומונע מהעברת אותות כאב מעמוד השדרה למוח דרך מערכת העצבים. עצם פעולת הלחיצה על אזורים שונים בגוף, או החדרת מחטים, מפחיתה מעוצמת הכאב. פעולת הדיקור מבוססת על הולכה חשמלית גבוהה, המרגיעה את מערכת העצבים הסימפתטית, אשר מופעלת במצבים של סכנה או לחץ, ובכך חווה הגוף רגיעה המאפשרת לגוף להחלים ולהתרפא באופן הטוב ביותר.

הרפואה האורטופדית המערבית, למשל, מבוססת במקורה על שיטות הדיקור העתיקות לפיהן טיפול בנקודות מתח בגוף, משחרר באופן משמעותי כאבי שרירים ושלד.