רפואה סינית

רפואה סיניתהרפואה הסינית הקלאסית היא מנהג עתיק המושרש עדיין על ידי מיליוני מטפלים ומטופלים ברחבי העולם, גם לאחר התפתחות הרפואה המדעית המודרנית. בשורש הרפואה הסינית הקלאסית קיימת האמונה לפי האדם נתפס כחלק בלתי נפרד מכוחות הטבע.

באמצעות התבוננות זהירה על הטבע, חכמים טאואיסטים תפסו דפוסים משותפים לסביבה החיצונית והאקלים הפנימי של הגוף האנושי. במשך תקופה בת אלפי שנים, התצפיות המצטברות של חכמים בכל רחבי סין, הובילו למערכת מורכבת של אבחון וריפוי.

תרופות סיניות עתיקות קלאסיות עמדו במבחני הזמן, עברו את בדיקות הרפואה המודרנית, והציגו פרקטיקה של רפואה סינית עתיקה המתחילה בדיקור סיני, מתפרשת על פני תחומים רבים עד השפעת התה הירוק. שיטות ריפוי אלו נמצאות בשימוש גם כיום.

ההיסטוריה של הרפואה הסינית

האמונות והמנהגים העתיקים של הרפואה הסינית הקלאסית ריפאו אנשים במשך אלפי שנים. אנשים פרימיטיביים בילו את רוב זמנם בהישרדות בסיסית שהתבטאה בציד, ביתור והפיכת צמחים למזון, ובניית מקלטים.

לאורך הזמן, הם איתרו את הצמחים המקומיים כמקור למזון, ופיתחו שיא שזיהה צמחים כמקור למזון נאות, צמחים שהיו שימושיים לבנייה, צמחים שהשפיעו על מחלות, וצמחים רעילים. באמצעות ניסוי וטעייה, הצורה הפרימיטיבית של צמחי מרפא וטיפול תזונתי קרמה עור וגידים בסין.

גם האש מילאה תפקיד מרכזי בחיים, כמקור של חום, דלק ואור. כשאנשים הצטופפו סביב המדורה, הם גילו באופן טבעי את כוחות הריפוי של חום, אשר בלטו במיוחד ביעילותם לטיפול במחלות קור ולחות כגון דלקת פרקים, להם סיפק החום הקלה מידית. זה היה המקור לאמנות המוקסה, היישום והטיפול של חום לטיפול במגוון נרחב של מצבים רפואיים.

החיים המחוספסים שאיפיינו את החיים הפרימיטיביים, היו מושפעים ממגוון של פציעות. התגובה הטבעית לכאב, היתה שפשוף או לחץ על האזור הפגוע. טיפול ידני זה התפתח בהדרגה למערכת של טיפול בהתערבות.

אנשים גילו כי לחיצה על נקודות מסוימות בגוף היא בעלת השפעה רחבת היקף. הם התחילו להשתמש בחלקים מהעצם או אבן מחודדת על מנת לשפר את התחושה, וכך נולד הדיקור הסיני.

יין ויאנג

הטאואיסטים שפיתחו את מערכת הרפואה הסינית הקלאסית, ראו ביקום שדה מאוחד, שנע ומשתנה באופן תדיר, תוך שמירה על אחדותו. היין והיאנג נהגה לראשונה כדרך התבוננות סבלנית על כוחות הטבע. מצב מתמיד זה של שינוי הוסבר בתאוריה של יין ויאנג, שהופיע בכתב בסביבות שנת 700 לפני הספירה.

על פי התיאוריה, הטבע מבטא את עצמו במעגל אינסופי של קטבים בדומה ליום ולילה, לחות ויובש, חום וקור ופעילות ומנוחה. בהתאם לתפיסה זו, כל תופעה בטבע יכולה להיות מובנת ביחס לתופעה המקבילה לה. אחד יהיה תמיד יין או יאנג, בהשוואה לאחרים.

יסודות הצ'י

ברפואה הסינית הקלאסית, הגוף והנפש הם בלתי נפרדים, ומורכבים ממספר חומרים חיוניי: צ'י, דם, תמצית ונוזלי גוף. הגוף והנפש מבטאים את איכויותיהם באמצעות הפונקציות של האיברים הפנימיים. זה מתחיל בחומרים מוחשיים וגלויים ומגיע לכוחות עדינים בלתי מחשיים. אלמנטים בסיסיים של הגוף והנפש הם האחראים על כל היבטי חיי האדם, מבחינה פיסית, נפשית, רגשית ורוחנית.

המעורכות האינטימית של אלמנטים אלו בפעילות אנושית, היא המרכיב החיוני באבחון, הכרה והבנה של הפיסיולוגיה. הצ'י ממוקם בין החומר לאנרגיה, ויש לו את האיכויות של שניהם. יש לו חומר ללא מבנה, והוא בעל תכונות אנרגיה שאינן ניתנות למדידה. זה כוח היסוד המצוי בבסיס כל הפעילות של הטבע, כמו גם רוח החיים החיוני של הגוף האנושי.

תסמונות איברים פנימיים ברפואה הסינית

תחום זה מתחיל באבחנה כללית של המטפל לפני הטיפול. בדרך זו, הרפואה הסינית הקלאסית זהה לרפואה המערבית. יחד עם זאת, המטפל משתמש בשיטות אבחון שונות, תוך לקיחה בחשבון פרמטרים של חומרים חיוניים, והשפעותיהם המזיקות.

ברגע שהרופא קובע אבחנה כללית, הצעד הבא הוא קביעת האיברים והמערכות המושפעים. הליך לוגי זה מוביל לאבחנה סופית שהיא מדויקת דיה על מנת לאפשר לרופא להכין תכנית טיפול ממוקדת. לדוגמה, מטופל עשוי לסבול מהזעות לילה כרוניות, עצבנות וצמא. אלו סימנים כלליים של מחסור ביין, אך הרופא עדיין אינו יודע איזה איבר במערכת עליו להזין בשלב זה.

במהלך האבחון, הוא עלול לאתר תסמינים נוספים של דופק לב מואץ, נדודי שינה והחלשות הזיכרון, המובילים אותו למסקנה כי חוסר היין משפיע בעיקר על הלב. תכנית הטיפול תכלול נוסחת צמחים המזינה יין ללב. לאחר האבחנה, יכול הטפל לנצל את האפשרויות הזמינות לטיפול, הכוללות דיקור סיני, צמחי מרפא, מוקסה, כוסות רוח, פעילות גופנית, טכניקות עיסוי וטיפול תזונתי.

דיקור סיני

טיפול זה מבוסס על זרימת הצ'י או אנרגיה חיונית, דרך מסלולים בגוף המכונים ערוצים או מרידיאנים. עשרה מרידיאנים רגילים מתאימים לכל אחד מאברי היין והיאנג. חוסר הרמוניה באיברים מופיעים לעיתים קרובות במרידיאנים המקבילים להם.

אדם שחווה התקף לב עשוי לחוות במקביל תחושת כאב או חוסר תחושה במורד הזרוע עד האצבע הקטנה, בעקבות נתיב המרידיאן מהלב. המטפל ממשש נקודות אבחון על המרידיאן המתאים על מנת להעריך את בריאות האיברים הקשורים אליו. במקרים אחרים, מבוצע טיפול במרידיאנים עצמם.

הרופא מטפל בכתף כואבת באמצעות הגדלת זרימת הצ'י והדם במעי הגס והריאות, מרידיאנים אלו נבחרו היות והם עוברים דרך האזור הפצוע בכתף. למרות שהמרידיאנים זורמים עמוק בתוך הגוף, קיימות 361 נקודות דיקור על המרידיאנים, כמו גם נקודות רבות אשר עשויות או או לא עשויות להיות ממוקמות בערוצים רגילים.

בנוסף, סט מלא של נקודות על האוזניים מייצגות את כל האיברים בגוף, וכך ניתן לטפל באמצעות הדיקור במגוון נרחב של מצבים רפואיים.

רפואת צמחים

רפואה זו נשענת על מנהגים עתיקים ברפואה הסינית הקאלסית, והיא עתיקה כמו האנושות עצמה. צמחי המרפא הנפוצים כיום כוללים למעלה ממיליון טונות של צמחי מרפא בכל שנה, וביניהם שלושים סוגי צמחי מרפא, בעיקר טוניק, המהווים למעלה ממחצית נתון זה, כאשר שוש נמצא בראש הרשימה.

אוסף זה של צמחי מרפא מרכיב למעלה מ-250 נוסחאות סטנדרטיות, אשר כל אחת מהן משתנה בהתאם לדפוס הבודד של חוסר הרמוניה אצל מטופל. המרפאים בצמחים משלבים צמחי מרפא בהתבסס על אבחנה, תוך שימוש בנוסח צמחים קלאסית כבסיס, ומוסיפים צמחים אחרים ספציפיים בהתאם לתסמינים של המטופל.

ככל שבריאות האדם משתפרת, משתנה גם חוסר האיזון, ובהתאם צריכה להשתנות גם נוסחת צמחי המרפא. חלק מהצמחים נמחקים כאשר אינם נחוצים עוד, ואילו אחרים נוספים בהתאם למצב המשתנה.