וירוס הפפילומה האנושי, הוא וירוס ממשפחת וירוס הפפילומה, המשפיע על העור וקרומים לחים המרפדים את הגוף, כגון הגרון, הפה, הרגליים, האצבעות, הציפורניים, פי הטבעת וצוואר הרחם. קיימים מעל מאה סוגי וירוסים, מתוכם ארבעים עלולים להשפיע על אזור איברי המין.
סוגים ידועים ביותר של וירוס הפפילומה עשויים שלא לגרום לתסמינים, וחלקם, לעומת זאת, עלולים לגרום ליבלות. במספר קטן של מקרים עלול להיווצר הסיכון לפיתוח מספר סוגי סרטן, כגון סרטן צוואר הרחם, הפין, הנרתיק, פי הטבעת והגרון. המחקרים האחרונים קובעים כי זיהום וירוס הפפילומה עלול אף להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. על פי מחקר שפורסם בינואר 2012, גברים רגישים יותר לזיהומים אוראליים של וירוס הפפילומה, בהשוואה לנשים.
הגורמים לזיהום וירוס הפפילומה
הוירוס חודר לגוף בדרך כלל דרך חתך קטן או שחיקת השכבה האפידרמיס, השכבה החיצונית ביותר של העור. מומחים סבורים כי המצב העיקרי הגורם לוירוס הוא באמצעות מגע של עור בעור. העברת הוירוס באברי המין מתרחשת באמצעות יחסי מין, כולל קיום יחסי מין בנרתיק ובפי הטבעת. מין אוראלי עלול להוביל לזיהום באזורי הפה והנשימה.
אם עשויה להעביר את וירוס הפפילומה לתינוק במהלך הלידה, אך מצב זה נדיר. כשהוא מתרחש, מערכת דרכי הנשימה העליונה של התינוק עלולה להיות נגועה. שיתוף חפצים מזוהמים הוא דרך נפוצה הרבה פחות להעברת הוירוס מאדם אחד למשנהו. בעוד שמצב זה אפשרי, מגע אצבע באיברי המין הוא דרך אפשרית אחת להעברת הוירוס, אך פעולה זו אינה נחשבת לגורם משמעותי.
תסמיני וסימני זיהום וירוס הפפילומה
ברוב המכריע של המקרים, זיהום הוירוס אינו מתבטא בתסמינים או סימנים בולטים. בתשעים אחוזים מהמקרים, מערכת החיסון של הגוף עצמו הורסת את וירוס בתוך שנתיים. במקרים נדירים עלולה הבעיה להמשיך להתפתח לבעיות בריאות, כולל סרטן.
סוגים מסוימים של וירוס הפפילומה עלולים לגרום ליבלות באיברי המין בקרב גברים ונשים. באחוז קטן של המקרים, החולים עלולים לפתח יבלות בגרון. סוגים מסוימים של הוירוס עלולים לשנות את מבנה התאים בגוף. תסמין זה עלול להצביע על סרטן ולגרום, בין היתר,גם לסרטן צוואר הרחם. זני הוירוס הגורמים ליבלות באברי המין שונים מהזנים הגורמים לסרטן.
אבחון וירוס הפפילומה
רוב הנשים שאובחנו עם הוירוס עברו בדיקות פאפ שתוצאותיהן לא היו תקינות. בדיקת פאפ היא כלי הקרנה עיקרי לאבחון סרטן צוואר הרחם או שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם, אשר רבים מהם קשורים לוירוס הפפילומה. בנוסף, מתבצעת אף בדיקה פרטנית לאיתור DNA של הווירוס בקרב נשים. תוצאות הבדיקה מסייעות לרופא להחליט לגבי ביצוע בדיקות נוספות ושיטת הטיפול המתאימה.
טיפולים טבעיים לוירוס הפפילומה
הרפואה הסינית בפרט, ורפואת המזרח בכלל, דוגלים בשיטות ריפוי טבעיות למצבים בריאותיים. גם הרמב"ם כתב רבות על שיטות ריפוי אלטרנטיביות לריפוי מחלות. ניתן לטפל בוירוס במספר אמצעים טבעיים.
תרכובות צמחים
טיפול זה ניתן במקביל לטיפול הקונבנציונאלי, כאשר בהדרגה, לאחר תקופת זמן, ניתן להפסיק את הטיפול הקונבנציונאלי ובמשך הזמן להפסיק גם את צריכת התמציות. תרכובות אלו זמינות באמצעות נוזלי מיצוי או באמצעות כמוסות.
זהו טיפול יעיל, איכותי וטבעי, שאינו ממכר ואינו כרוך בתופעות לוואי. התמציות נספגות ברקמות הגוף וממלאות את התאים בחומרים חיוניים. תמציות אלו מתאימות לשימוש לילדים, תינוקות ומבוגרים, במינונים שונים המותאמים על ידי המטפל באופן אישי על פי חומרת המצב.
הטיפול בצמחי מרפא כולל את הצמחים הבאים:
תויה – צמח יעיל לטיפול בזיהומי וירוסים. הוא זמין באמצעות כמוסות או למריחה מקומית על העור.
קופטיס – זהו מייבש לחות אנטי פטרייתי, אנטי בקטריאלי, מעודד התחדשות רקמות וממריץ מרה.
שמן עץ התה – זהו ממריץ לפעילות המערכת החיסונית, ונחשב למחטא אנטי ויראלי.
ציפורן החתול – זהו חומר נוגד דלקת המחזק את המערכת החיסונית.
רפואה סינית
בשלב הראשון של המחלה, מתבצע שינוי תזונתי על מנת לחזק ולתמוך במערכת החיסון. התזונה מבוססת על אכילת מזונות עשירים בנוגדי חמצון, וכוללת אוכמניות, שעועית אדומה, שזיפים, לבבות ארטישוק, תותים, דובדבנים, תפוחים, תפוחי אדמה, ירקות שורש, ירקות כתומים, וירקות בעלי עלים ירוקים כהים.
בנוסף מומלץ לבצע שטיפות וגינאליות הכוללות ארבע טיפות לבנדר, ארבע טיפות שמן עץ התה, ושתי כפות חומץ תפוחים מהול ברבע ליטר מים.
עוד בנושא:
