שלפוחית רגיזה היא לא מחלה כי אם תסמונת שבאה לידי ביטוי במגוון תסמינים שגורמים לסובלים ממנה להפרעה משמעותית באיכות החיים. את המקור של התסמונת ניתן לסווג לארבעה גורמים מרכזיים להלן:
- נגע עצבי מרכזי – ישנן מחלות נוירולוגיות שונות כמו למשל גידולים שונים במערכת העצבים המרכזית שיכולות להביא לבעיות בשליטה על השלפוחית. בחלק מהמקרים הפגיעה המוחית תבוא לידי ביטוי בחוסר יכולת להבחין בהתמלאות ההדרגתית של השלפוחית ואז החולים יכולים למצוא את עצמם חשים בצורך בהול להתרוקן ללא כל הכנה מוקדמת.
- נגע עצבי שדרתי – במקרים בהם אדם נפגע בחוט השדרה מתקיימת רה אורגניזציה של החיבורים הסינפטיים במוח ובמצבים מסוימים החולים עלולים לסבול בעקבות הפגיעה מתחושה לא מתואמת של צורך בהול להתרוקן שמקושרת לפעילות יתר של שריר השלפוחית.
- בעיות שריר – ישנן מחלות רבות שעלולות להוביל לפגיעה בשריר השלפוחית שבעקבותיהן הוא הופך להיות תגובתי מאוד לגירויים קלים ביותר. במקרים מסוימים התגובתיות של השריר יכולה להיות אפילו ספונטנית, כלומר ללא כל גירוי חיצוני.
- בעיה אידיופטית – במקרים רבים הסיבה לשלפוחית הרגיזה לא ברורה ואז המצב נקרא שלפוחית רגיזה על רקע אידיופטי (שאינו ברור).
מה הם התסמינים של שלפוחית רגיזה?
הסובלים משלפוחית רגיזה יציגו תסמינים מגוונים שכוללים קימה מהשינה כדי להתרוקן, תדירות גבוהה של השתנה במהלך היום שמלווה בדחיפות משמעותית. במקרים מסוימים מפאת הדחיפות יסבלו החולים גם מדליפת שתן. התסמין המרכזי של התסמונת הוא הרצון העז והפתאומי שמתעורר ללא כל הכנה מוקדמת להשתין שלא ניתן להתגבר עליו או לדחות אותו.
מה היא שיטת הטיפול הקונבנציונאלית בשלפוחית רגיזה?
הרפואה הקונבנציונאלית נוקטת בארבע טכניקות טיפול מרכזיות שמסווגות לפי רמת הפולשנות שלהן. הקו הראשון כולל טיפול התנהגותי וטיפול בגירוי חשמלי, הקו השני מתבסס על מתן חומרים אנטימוסקריניים, חומרים סדטיביים ונוגדי דיכאון טריציקליים.
הקו השלישי מתבסס על הזרקת רעלן מסוים לשריר השלפוחית שמיועד להביא לשיתוק של תגובתיות היתר של שריר השלפוחית, והקו הרביעי מתבסס על הסרה של עצבים מהשלפוחית, הגדלה של השלפוחית או הטיה של השתן שיכולה לכלול כריתה של השלפוחית אך לא בהכרח.
שלפוחית רגיזה לפי הרפואה הסינית
לפי הרפואה הסינית ישנו מגוון של מצבים שיכולים לבוא לידי ביטוי בתסמינים האופייניים לתסמונת השלפוחית הרגיזה. בין היתר מדובר על חסר של צ'י בריאות, חסר של צ'י בטחול, חסר של יאנג בכליות, חסר יין בכליות וכן מצבים שונים של עודף כמו למשל עודף של צ'י בכבד ועוד.
בהתאם לגורם אותו מאבחן המטפל הסיני, מתקבלת ההחלטה על אופי הטיפול. בדרך כלל הטיפול יתבסס בעיקר על טכניקת הדיקור הסיני כשהדיקור יתבצע בנקודות מפתח שקשורות לבעיה הראשונית ממנה סובל המטופל. כך למשל חסר של יין בכליות יכול להיגרם בעקבות פעילות יתר תחת לחץ, או בעקבות חוסר שינה ואילו בעיות של זרימת צ'י בכבד יכולות להיות תוצאה של תסכול לאורך זמן ורגשות מודחקים.
בנוסף לטכניקת הדיקור הסיני לרוב יעשה המטפל בשיטת הרפואה הסינית שימוש גם במגוון צמחי מרפא שיירשמו למטופל בהתאם לצבע השתן שלו ובהתאם לממצאים שיעלו בשלב האבחון.
הטיפול בשלפוחית רגיזה לפי ההומאופתיה
ההומאופתיה דוגלת בכך שעל ידי מתן של תכשיר מדולל מסוים שכמות גדולה ממנו יכולה להביא למחלה, הגוף יכול להתעורר ולפעול להתמודדות עם הגורם למחלה בכוחות עצמו. הדבר דומה במידה מסוימת למתן חיסון שמורכב מנגיף מת או מוחלש. במהלך הטיפול ההומאופת מתחקר את החולה בנוגע לתחומי חיים מסוימים, סוקר את ההיסטוריה הרפואית שלו, בוחן את התסמינים מהם הוא סובל ובסופו של דבר מתאים עבורו תכשיר שנקרא רמדי שמתאים רק עבורו ועבורו בלבד.
בניגוד לתרופות שניתנות במסגרת הטיפול הקונבנציונאלי, הרמדי מיוצר מחומרים טבעיים בלבד ולכן השימוש בו לא כרוך בתופעות לוואי כלשהן. עם זאת, בכל מקרה שבו מטופל מחליט על דעת עצמו לפנות לקבלת טיפול הומאופתי, עליו ליידע על כך את הרופא המערבי שמטפל בו על מנת שלא ליצור אינטראקציה בין תרופתית.
