הרעיון המרכזי מאחורי הומאופתיה הוא חוק הזהות, המוסבר כ’דומה מרפא דומה’. בסוף המאה ה-18, רופא גרמני בשם סמואל האנמן מצא כי קליפה פרואנית של כינין המכילה מלריה, יכולה לרפא. הוא בלע מינון של הקליפה והתחיל לחוש קדחת, נמנום, צמא מוגבר וסערת נפש, כל תסמיני המלריה.
הוא התחיל להתנסות יותר ויותר בתרופה זו ויצר את התאוריה שלו, על פיה דומה מרפא דומה, או חוק הדומה: כאשר חומר, במינונים גדולים, גורם להתרחשות תסמינים מסוימים, במנות קטנות הוא יכול לרפא את אותם תסמינים. צמחי מרפא, מינרלים, ארס נחשים וחומרים אחרים משמשים להכנת תרופות הומאופתיות, בתהליך דילול מאסיבי הנקרא פוטנטיזציה.
כיצד עובדת הומאופתיה?
תרופות הומאופתיות נוצרות עם חומרים דוגמת צמחי מרפא, מינרלים או מוצרים מהחי. חומרים אלו מרוסקים ומומסים בנוזל, בדרך כלל אלכוהול, דגנים או לקטוז, ולאחר מכן מאוחסנים בתהליך תמיסה. בהמשך מדללים הומאופתים תמיסות עם אלכוהול או לקטוז. ניתן להשתמש פעמים רבות בחומרי דילול גבוהים, היות וככל שהחומר מדולל, כך נחשבת יותר עוצמת הריפוי שלו.
הטיפול ההומאופתי נועד לעורר את מנגנוני הריפוי של הגוף עצמו. הומאופתים מאמינים כי לכל מחלה פיסית קיים מרכיב נפשי ורגשי. האבחון ההומאופתי כולל תסמינים פיסיים, מצב רגשי ופסיכולוגי בהווה, כגון חרדה וחוסר שקט, והמבנה הכללי של האדם מבחינה פיסית ונפשית, הכולל יצירתיות, יוזמה, התמדה, ריכוז, רגישויות פיסיות וכוח סיבולת.
התרופה מותאמת למצב האישי של המטופל, ולוקחת בחשבון את כל ההיבטים האלו. לכן כל אבחון והרכב תרופה מבוצע באופן אישי. כלומר, שלושה אנשים עם שפעת וחום גבוה, יקבלו שלושה מרשמים שונים. חנויות מזון בריאות וחלק מבתי המרקחת מוכרים תרופות הומיאופתיות למגוון נרחב של בעיות. התרופות נצרכות בדרך כלל לא יותר מיומיים-שלושה, על פי מינון יומי שנקבע.
הביקור הראשון אצל הומאופת עשוי לארוך בין שעה לשעתיים, היות והומאופתים מטפלים באדם ולא במחלה ונדרשת השקעה בתהליך האבחון. ההומאופת מראיין באריכות את המטופל, שואל שאלות רבות ומתבונן בתכונות אישיות, כמו גם בתסמינים התנהגותיים ופיסיים יוצאי דופן. הוא מבצע גם בדיקה גופנית ואולי אף שולח בדיקות למעבדה.
מחלות ובעיות רפואיות המגיבות היטב להומאופתיה
הראיות המדעיות מצביעות על העובדה לפי הומאופתיה מועילה בטיפול בשלשול אצל ילדים, דלקת אוזניים, אסטמה, פיברומיאלגיה, הליקובקטר פילורי, תסמונת עייפות כרונית, תסמיני גיל המעבר, הפסקת עישון, אלרגיות, דלקות בדרכי הנשימה העליונה, אשך טמיר,הצטננות ושפעת.
חלק מההומאופתים המקצועיים מתמחים בטיפול במחלות מורכבות כגון סרטן, מחלות נפש ומחלות אוטואימוניות. למעשה, מספר מחקרים הראו כי להומאופתיה יש תפקיד משמעותי בהקלת תסמינים ושיפור איכות החיים בקרב חולי סרטן. אך אין לטפל במחלה מסכנת חיים עם הומיאופתיה בלבד, ולוודא כי הרופא יודע על כל הטיפולים השונים אותם מקבל המטופל.
היות ותרופות הומאופתיות מדוללות באופן מלא, הן אינן כרוכות בתופעות לוואי. יחד עם זאת, חלק מהאנשים מדווחים על תחושה רעה במקצת לאחר תחילת הטיפול ההומאופתי. הומאופתים מפרשים זאת כתופעה זמנית של גירוי התסמינים כאשר הגוף מתאמץ לשקם את הבריאות.
