42% מהאנשים המגיעים למיון בתלונה של כאב חזה סובלים למעשה ממחלה גסטרו-אינטסטינלית (של הקיבה-מעי). בין מחלות אלו נכללים: החזר ושטי המכונה גם "גסטרו-פרינגיאל רפלוקס", בעיות בתנועתיות הושט, כיב קיבה ואבני מרה. באופן ספציפי, החזר ושטי יכול לגרום הן לכאב חזה והן לצרבת. שתי תופעות המופיעות יחד באופן שכיח במצב של התקף לב. ניתן להבין מכך את השם הלועזי המבלבל שניתן לצרבת- "Heartburn". על אף הדמיון הסימפטומטי אין כאמור קשר להתקף לב.
כיצד בעצם נגרמת צרבת?
המנגנון הנפוץ ביותר ליצירה של צרבת הוא החלשות של הסוגר הושטי התחתון. תוכנה החומצי של הקיבה נעצר בדרך כלל על ידי הסוגר הושטי התחתון. במידה והסוגר חלש תוכן קיבה חמוץ עולה במעלה הושט וצורב אותה. הצריבה הזו יכולה לגרום לכאב מפושט באזור בית החזה, הגרון ועד ללוע.
האם ישנם גורמי סיכון שיכולים לנבא צרבת?
ישנם מאכלים ומזונות שונים המעודדים צרבת, כגון אוכל מטוגן ושמן, משקאות ממותקים המכילים חומצה כגון קולה, אלכוהול, ומשקאות חמים העלולים להותיר כוויה בושט בזמן השתיה. כמו כן, הריון, עודף משקל כמו גם עישון גם כן מגבירים צרבות, ומומלץ לסגל אורח חיים בריא.
האם צרבת מסוכנת?
בניגוד להתקף לב, מלבד תחושה לא נעימה של צריבה, לא נשקפת סכנה לאדם החווה צרבת. הדבר נכון לטווח הזמן הקצר. בטווח הארוך תוכן הקיבה החומצי גורם לגירוי מתמשך של תאי הושט. הושט מכילה תאים השונים מאלו הקיימים בקיבה, ואינה בעלת ריר המתאים לסתור את החומצה. מכאן שגירוי מתמשך לתאים יוצר דלקת. דלקת מעודדת גיוס של חומרים שונים לאזור שלאורך זמן יכולים לגרום להתמרה סרטנית ולסרטן ושט. מכאן שמומלץ לטפל בצרבת.
אילו סימפטומים נוספים יכולים להופיע לצד צרבת?
כאב בטן עליונה, קשיי בליעה או כאב בזמן בליעה, צרידות, כאב גרון כרוני, שיעול כרוני, תחושה של מזון שעולה בגרון, תחושה של עצם שנתקע בגרון, החמרה במצב הדנטלי, דלקות ריאה חוזרות, סינוסיטיס כרוני, ויקיצה מתחושה של חנק.
כיצד מאבחנים באם מדובר בצרבת או שמדובר בהתקף לב?
באופן מלאכותי ניתן לומר שהתקף לב מתבטא בדרך כלל בכאב לוחץ בחזה, ואילו צרבת מתבטאת בכאב שורף. כמו כן, צרבת מופיעה ברוב המקרים בסמוך לזמן אכילת מזון, בעוד שהתקף לב יכול להופיע בסמוך למאמץ גופני. עם זאת, לא תמיד אדם בזמן אירוע מתאר ומאבחן נכונה את מחלתו. לכן, כאשר ישנו מקרה ראשון של לחץ בחזה, לעולם לא נניח מראש שמדובר בצרבת. יש לזמן אמבולנס ולהגיע למיון, שם ינסו הרופאים לשלול שמדובר באירוע לבבי או אירוע ריאתי. שלילת אירוע לבבי מסתמכת על בדיקת אקג וסמנים בדם- כגון טרופונין. בנוסף לעיתים יתבקש המטופל לעבור סריקת CT עם חומר ניגוד לשלילת אירוע של תסחיף ריאתי. לאחר שהוסר ספק שאין מדובר באירוע חד וחמור תתבצע בדיקה מעמיקה בנוגע לסיבת הצרבת.
קראו עוד על: ההבדל בין צרבת לבין התקף לב
כיצד מאובחנת צרבת?
באנשים עם צרבת חדשה שאינה מחשידה לסיבוכים ניתן לנסות לשנות את אורח החיים ולבדוק האם זה משפר ומונע את הופעת הצרבות. כמו כן ניתן לנסות להקל על הצרבת באמצעות תרופות מסוג מעכבי משאבות פרוטונים, חסמי היסטמין ותרופה בסיסית המנטרלת את החומצה. במקרים של חשד לסיבוכים או באם הצרבת אינה עוברת ניתן לבצע אנדוסקופיה. אנדוסקופיה הינה תהליך בו מכניסים מצלמה דרך הושט ובעזרתה ניתן לראות האם יש סימנים של צריבה על הושט, וכן ניתן לקחת ביופסיה זעירה לשלילה של ממאירות. בדיקות נוספות שניתן לבצע הינן בדיקת חומציות הושט במשך 24 שעות בעזרת קטטר דק שממקמים בושט, ובדיקת מנומטריה, הבודקת את הלחץ בסוגר הושטי התחתון.
אולי תרצו לדעת גם:
