אמנות היא כלי יעיל בטיפול בתחום בריאות הנפש, ונלווית לטיפול פסיכולוגי. כאמצעי הבעה, היא משמשת לסיוע למטופלים לתקשר, להתגבר על לחץ, ולחקור היבטים שונים באישיותם. בפסיכולוגיה, השימוש בשיטות אמנותיות לטיפול בהפרעות נפשיות ושיפור בריאות הנפש, ידוע כטיפול באמנות.
שיטת טיפול זו משלבת טכניקות טיפוליות עם תהליך יצירתי כדי לשפר את הבריאות הנפשית והרווחה. האגודה האמריקנית לתרפיה מתארת טיפול באמנות כ"מקצוע בתחום בריאות הנפש המשתמש בתהליך היצירה האמנותית לשיפור ושכלו מצב פיסי, נפשי ורגשי, ורווחתם של אנשים בכל הגילאים.
הטיפול מבוסס על האמונה לפיה תהליך יצירה כרוך בביטוי עצמי אמנותי ומסייע לאנשים לפתור קונפליקטים ובעיות, לפתח מיומנויות אישיות, לשנות התנהגות שלילית, להפחית את הלחץ, להגביר את ההערכה העצמית והמודעות העצמית, ולהשיג תובנות.
בעוד שאנשים השתמשו באמנויות במשך אלפי שנים כדרך להביע, לתקשר ולרפא, הטיפול באמנות החל להתמסד רק במהלך אמצע המאה העשרים. רופאים ציינו כי אנשים הסובלים ממחלת נפש, הביעו את עצמם לעיתים קרובות בציורים ויצירות אמנותיות אחרות, אשר הובילו לחקירת השימוש באמנות כשיטת ריפוי. מאז, אמנות הפכה לחלק חשוב בתחום הטיפולי, והיא משמשת במספר טכניקות אבחון וטיפול.
מחלות ומצבים בהם מבוצע שימוש בטיפול באמנות
טיפול זה משמש לטיפול במגוון נרחב של הפרעות ומצוקות נפשיות. במקרים רבים, משמש טיפול באמנות בשילוב עם טכניקות אחרות של טיפול פסיכולוגי, כגון טיפול קבוצתי או טיפול קוגנטיבי התנהגותי.
מספר מצבים בהם מבוצע שימוש בטיפול באמנות, כוללים:
- ילדים עם לקויות למידה
- מבוגרים החווים מתח חמור
- ילדים הסובלים מבעיות התנהגותיות או בעיות חברתיות בבית הספר או בבית
- אנשים הסובלים מבעיות בתחום בריאות הנפש
- אנשים הסובלים מפגיעה מוחית
- ילדים או מבוגרים שחוו אירוע טראומטי.
מהות הטיפול באמנות
ההתייחסות המקצועית לשיטת טיפול זו, מפרשת על פני מספר היבטים:
פסיכותרפיה באמנות – גישה זו מתבססת על הקשר המתהווה בין המטופל והמטפל. האמנות על פי גישה זו מהווה שיטת תקשורת בין המטפל למטופל.
טיפול באמנות באמצעות פסיכותרפיה אנליטית – גישה זו מתבססת על יחסי ההעברה בין המטפל למטפל. הדגש הוא על ניתוח יחסי ההעברה דרך היצירה האמנוית, ועל תהליך שינוי המתאפשר באמצעות היצירה עצמה, המאפשרת מתן ביטוי לתכנים עמוקים באמצעות דרך ביטוי אמנותית, וביחסים בין המטופל למטפל, כך שמתאפשר שינוי תודעתי.
מקום האמנות בטיפול –גישה זו מתבססת על ההנחה לפיה עיסוק באמנות הוא תהליך ריפוי. תהליך היצירה ניצב במרכז הטיפול, ומתוכו נובעות תובנות טיפוליות. נקודת המוצא המנחה גישת טיפול זו מבוססת על ההנחה לפי היצירה מאפשרת העלאת תכנים המצויים בתת מודע, ועיבודם באופן שאינו מילולי.
אופן הטיפול באמנות
מטפל באמנות משתמש במגוון שיטות אמנות כולל רישום, ציור, פיסול וקולאז', החל מילדים צעירים ועד מבוגרים. מטופלים שחוו טראומה רגשית, אלימות פיסית, התעללות במשפחה, חרדה, דיכאון ובעיות פסיכולוגיות אחרות, כאשר המטופלים מפיקים תועלת מהבעת עצמם באופן יצירתי. בתי חולים, מרפאות פרטיות בתחום בריאות הנפש, בתי ספר וארגונים קהילתיים משתמשים בשירותי טיפול באמנות.
ברוב מפגשי טיפול אלו, הדגש הוא על חוויית המטופל, תחושותיו, תפיסותיו והדמיון הפנימי שלו. בעוד שטיפול באמנות כרוך במיומנויות למידה או בטכניקות אמנות, הדגש הראשון הוא בדרך כלל פיתוח והבעת התמונות המגיעות מפנימיותו של המטופל, ולא מהתמונות אותם הוא רואה בעולם שבחוץ. בעוד שמספר שיעורי אמנות קלאסיים מבקשים מהתלמידים לצייר או לרשום מהדמיון, בטיפול באמנות, העולם הפנימי של המטופל, התמונות, התחושות, המחשבות והרעיונות, הם תמיד בעלי חשיבות עליונה לטיפול.
