שלשול הוא עלייה במימיות, נפח או תדירות פעולת המעיים. כשאדם סובל משלשול, המזונות והנוזלים עוברים בגופו מהר מידי, או בכמויות גדולות מידי, דרך המעי הגס, והגוף אינו סופג כראוי את הנוזלים. כמעט כל אדם חווה התקף שלשול בזמן כלשהו.
שלשולים חריפים אינם נוחים, אך בדרך כלל אינם רציניים, ונעלמים בתוך מספר ימים מעצמם. יחד עם זאת, יש להתייעץ עם רופא, אם הצואה מכילה דם, אם השלשול חמור או נמשך למעלה ממספר ימים. ילדים וקשישים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתייבשות כתוצאה משלשולים ועליהם להתייעץ עם הרופא מוקדם יותר.
הגורמים לשלשולים
רוב השלשולים נגרמים באמצעות חיידקים, טפילים או וירוסים, לעיתים קרובות כתוצאה מאכילת מזון או שתיית מים מזוהמים, אכילת אוכל מקומי ושתייה מקומית במהלך נסיעה לארץ זרה עלולים לגרום ל"שלשול נסיעות".
המצב עלול להיגרם אף באמצעות תגובות לתרופות, כולל מספר ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא, כמו גם ממתיקים מלאכותיים כגון סורביטול ומניטול. אנשים שרגישים ללקטוז עלולים לסבול משלשולים בעת צריכת מוצרי חלב. המצב עלול אף להיגרם כתוצאה מהפרעות במערכת העיכול כגון מחלת מעי דלקתית או מחלת קרוהן. במקרים אלו, יש לקבל טיפול רפואי.
תסמינים וסימנים
שלשול הוא תסמין של בעיה בריאותית אחרת, כגון זיהום או וירוס. שלשול כרוני, שנמשך למעלה מחודש, עלול להיות סימן למחלה מורכבת, כגון מחלת מעי דלקתית. התסמינים עשויים לכלול צואה תכופה ורופפת; כאבי בטן או התכווצויות בטן; חום, צמרמורות, תחושת חולי כללית; צמא; וירידה במשקל. אם ילד סובל משלשול, יש להתייעץ עם הרופא אם השלשול נמשך למעלה מיממה או אם הילד נראה מיובש.
טיפולים אלטרנטיביים ומשלימים
כשהטיפול התרופתי אינו מתאים, יש להתייעץ עם הרופא לקבלת חלופות אלטרנטיביות.
תזונה ותוספים
נוזלים – מי אורז או שעורה, מיצי ירקות טריים, במיוחד גזר וסלרי, מרק ירקות עשיר או מרקים צלולים אחרים, מסייעים להשבה תקינה של הנוזלים ואיזון אלקטרוליטי.
פרוביוטיקה – מסוג לקטובצילוס או אסידופילוס, נצרכים כאבקה או בכמוסות, ומסייעים לשמירה על החיידקים "הטובים" במעיים. הם מקלים על שלשולים. יוגורט המכיל תרבות פעילה של פרוביוטיקה מסייע במניעת שלשולים. אנשים שנוטלים תרופות מדכאות חיסון צריכים להתייעץ עם הרופא לפני נטילת פרוביוטיקה.
שמרים חיים – משמשים לעיתים קרובות למניעת שלשולים הקשורים לנטילת אנטיביוטיקה. יש לצרוך כמוסה אחת עד שלוש כמוסות ליום. ניתן לצרוך את השמרים עם פרוביוטיקה. יש להתייעץ עם הרופא לפני השימוש.
קולסטרום שור – זהו נוזל טרום חלב המופרש על ידי בלוטות החלב של הפרה, ומסייע לטיפול בסוגים מסוימים של שלשול מדבק.
גלוטמין – בצריכה של שלושת אלפים מ"ג, שלוש פעמים ביום, מסייע לטיפול בשלשול שנגרם באמצעות גירוי רירית המעי. מינונים גבוהים של גלוטמין עלולים לגרום למאניה בקרב אנשים רגישים. תוסף זה עלול להפריע לתרופות מסוימות, כולל מספר תרופות נגד אפילפסיה ומספר תרופות כימותרפיה.
צמחי מרפא
אין להשתמש בצמחי מרפא לטיפול בשלשול, מבלי להתייעץ תחילה עם הרופא. אם השלשול נגרם באמצעות סוגים מסוימים של זיהומים, טיפולי צמחים עלולים להחמיר את המצב. התרופות הצמחיות הנפוצות ביותר לשלשול יכולות לשמש כתה, אלא אם כן צוין אחרת.
צמחי מרפא חריפים
עלי פטל – מסייעים ל"ייבוש" הקרומים הריריים במעי. יש להוסיף כפית גדושה של עלים לכל כוס תה, ולשתות כוס וחצי אחת לשעה.
אבקת חרובים – עשירה בסיבים ומסייעת להשבת הלחות בגוף.
תמצית אוכמניות – בעלת תכונות עפיצות. יש לצרוך תוסף זה במנות של ארבעה גרם, המתפרסים על פני מספר מנות. אין לצרוך תוסף זה אם אדם נוטל תרופות מדללי דם. כמויות גדולות של תמצית אוכמניות עלולות אף ליצור אינטראקציה עם תרופות לסוכרת.
תבגר – זוהי תרופה קלאסית לשלשולים. המינון המקובל הוא שלושה גרם (כחצי כפית) ליום. תוסף זה עשוי להיות בעל השפעת דילול דם ועלול להוריד את לחץ הדם. לכן יש להתייעץ עם הרופא לפני הצריכה, אם אדם סובל מבעיות בריאותיות.
פסיליום – סיבים מסיסים המגיעים מקליפת הזרעים של צמח שנקרא אובטה לחך, מטפלים בשלשול. תוסף זה יוצר תפזורת שסופגת מים במעי הגס, ומסייע למיצוק צואה. יש לצורך פסילויום עם כמות גדולה של מים.
הומיאופתיה
מספר מחקרים מצביעים על כך כי טיפול הומיאופתי מסייע לשלשולים. במחקר אחד, ילדים עם שלשול חריף, שקיבלו טיפול הומיאופתי במשך חמישה ימים, סבלו פחות זמן מהמצב בהשוואה לילדים שטופלו בפלצבו.
לפני רישום תרופה הומיאופתית, המטפל לוקח בחשבון את המצב הבריאותי של המטופל, כמו גם מצבו הרגשי והרוחני. הומיאופת מנוסה מעריך את כל הגורמים האלו בעת קביעת התרופה המתאימה ביותר באופן אישי.
דיקור סיני
מספר מחקרים בכתבי עת לרפואה סינית קלאסית, דיווחו על הצלחה בטיפול בשלשול בקרב ילדים, באמצעות דיקור. הטיפול מתבונן על הערך התזונתי והאיכויות "האנרגטיות" של מזון שעלול להשפיע על מערכת העיכול. טיפול זה ניתן בשילוב עם רפואה קונבנציונאלית, לטיפול בשלשול במבוגרים.
הטיפול בדיקור מבוסס על הערכה פרטנית של החריגות והליקויים של הצ'י הממוקמים במרידיאנים שונים. במקרה של שלשולים, חוסר צ'י מזוהה בדרך כלל במרידיאן הטחול. כתוצאה מכך, טיפולי דיקור מתמקדים לעיתים קרובות בחיזוק מרידיאן זה.
מוקסה, שהיא טכניקה שבה עשב לענה נשרף מעל נקודות דיקור מסוימות, משמש לעיתים קרובות היות והוא מגיע עמוק יותר לתוך הגוף מאשר דיקור בלבד.
