עלי הכותרת של צמח הקנדולה, הידוע אף בשם ציפורני החתול, נמצא בשימוש למטרות רפואיות מאז המאה ה-12. צמח זה הוא יליד ארצות הים התיכון, אך כיום גדל כצמח נוי בכל רחבי העולם.
המתיישבים הראשונים הביאו את הצמח לצפון אמריקה, והוא הפך להיות אהוב על גננים. שמו נובע מהמילה הלטינית kalendae, מילה בה השתמשו הרומאים על מנת לציין פרח הגדל לאורך כל השנה באזור שלהם.
קלנדולה מכל כמויות גבוהות של פלבנואידים, נוגדי חמצון המבוססים על צמחים המגנים על תאים מפני נזק באמצעות מולקולות בלתי יציבות הנקראות רדיקלים חופשיים. צמח זה נלחם בדלקת, וירוסים וחיידקים.
באופן מסורתי, צמח הקלנדולה משמש לטיפול בקלקול קיבה וכיבים ומקל על כאבי מחזור חודשי. היום הוא משמש בדרך כל לטיפול מקומי, כלומר, למריחה על העור. צמח זה הוכח מבחינה מדעית ביכולתו להאיץ תהליך ריפוי של פצעים, באמצעות הגברת זרימת הדם והחמצן לאזור הפגוע, ובכך מסייע לגוף לגדל רקמות חדשות.
הוא משמש אף לשיפור לחות העור ומוצקותו. עלי הכותרת המיובשים של קלנדולה משמשים לחליטות, משחות ושטיפות לטיפול בכוויות, חבלות וחתכים, כמו גם לטיפול בזיהומים קלים, מניעת דלקת עור או דלקת עור בקרב מטופלות סרטן השד, במהלך הטיפול בהקרנות.
תיאור הצמח
קלנדולה הוא צמח חד שנתי הפורח כמעט בכל אדמה, אך ניתן למצוא אותו בדרך כלל באירופה, מערב אסיה וארצות הברית. הוא שייך למשפחת החרציות, הארניקה והקמומיל. צומח לגובה של שלושים עד שישים סנטימטרים, ופורח מתחילת האביב עד החורף. עלי הכותרת שלו הם בגוון כתום צהוב, והפרחים, או עלי הכותרת, לאחר תהליך ייבוש, משמשים למטרות רפואיות.
זהו צמח בהיר וזקוף, הפורח בפריחת זהב בבוקר ונסגר בשעות בין הערביים, או בעיתות גשמים. גבעולי הקלנדולה מסתעפים, יוצאים מהשורש וצומחים עד גובה שני מטרים. העלים התחתונים רחבים, והעלים העליונים מלבניים, חלקים בקצוות ומסודרים לסירוגין לאורך הגבעול.
הפריחה עשויה להיות יחידה או כפולה והצמח מניב שפע פרחים קטנים. הזרעים דמויי סהר עם קצה חיצוני מחוספס. תכונות הריפוי של הצמח נובעות ממרכיביו, הכוללים ספונינים, קרוטנואידים, שרף, שמנים אתריים, סטרולים ופלבנואידים.
מה השימושים ברפואיים של צמח הקלנדולה?
במשך מאות שנים, שימש צמח הקלנדולה כצמח קולינרי מרפא וקסום. בעבר רווחה האמונה כי ניתן להשתמש בו להגנה מפני השפעות מסוכנות של רוחות רפאים. במהלך מלחמת האזרחים, שימש הצמח על מנת לעצור זרימת דם מפצעי קרב.
הרומאים השתמשו בו להפחתת חום גבוה, ובימי הביניים הוא שימש להגנה מפני מגיפה. ברפואה האמריקנית המוקדמת קלנדולה שימש לטיפול בנמק. כיום הוא משמש כמערכת חיטוי חיצוני לטיפול בשריטות, כוויות, חתכים או פצעים.
כוויות, חתכים וחבורות
תמצית קלנדולה, משחות ושטיפות נמרחות על העור כדי לטפל בכוויות, חבלות וחתכים, להאיץ את תהליך הריפוי ולהילחם בזיהומים קלים. קרם קלנדולה משמש אף לטיפול בטחורים. מחקרים מוכיחים כי קלנדולה מסייע לריפוי מהיר יותר של פצע, באמצעות הגברת זרימת הדם לאזור הפגוע וסיוע לגוף ביצירת רקמה חדשה.
השימוש בו נחשב בטוח. הומיאופתים ממליצים בדרך כלל על שימוש במשחות המכלות קלנודלה, לריפוי כוויות שמש וכוויות מדרגה ראשונה. מריחת תמצית הצמח, עם תחבושת או בצורת עירוי ספוג בבד המוחל על הפצע, נחשב כתרופה יעילה.
דלקות עור
עדויות מדעיות מוקדמות מצביעות על כך שקלנדולה מסייע במניעת דלקת עור בקרב חולות סרטן המטופלות בהקרנות, בהשוואה לקרמים אחרים. הוא נחשב כתרופה בטוחה ויעילה אף לטיפול בתפרחת חיתולים.
בנוסף, עירוי הצמח משמש לשטיפה יעילה לטיפול בעקיצת דבורה, דלקת עיניים, אקזמה, טחורים ואקנה. לפרחי הצמח יש תכונות מיקרוביאליות, המשפרות את מחזור הדם ונוזלי הלימפה, ומסייעות בסילוק רעלים מהגוף. מיץ הפרחים מסייע בהסרת יבלות וריפוי קרומים ריריים ועור נגוע.
מערכת העיכול
קלנדולה פועל אף כתרופה לבעיות עיכול. עירוי או תמיסת הפרחים, לשימוש כתרופה הומיאופתית לבליעה, מועיל בטיפול בכיבים, כאבי בטן, דלקת המעי הגס, וירוסים של הרפס, זיהומים פטרייתיים ושלשולים.
מחלות ומצבים רפואיים אחרים
דלקת ריאות – תרכובת הומיאופתית של הצמח יעילה לטיפול בריאות מודלקות.
כאבי שיניים – שטיפה המכילה תמצית קלנדולה מקלה כאבי שיניים.
כאבי מחזור חודשי – עירוי או תמיסת הצמח מועיל במקרים של וסת כואבת או מתעכבת.
פטריות בנרתיק – שטיפה של צמח קלנדולה מרפאת פטריות שמרים בנרתיק.
דלקת אוזניים – טיפול אוזניים המכילות קלנדולה משמשות לטיפול בדלקות אוזניים בקרב ילדים. מספר מחקרים שבדקו את השימוש בטיפות מצאו כי הטיפול אינו כרוך בתופעות לוואי.
