תרגול במדיטציה

מדיטציהמדיטציה ניתנת לביצוע באופנים שונים. זהו תרגול אישי אותו כל אדם מפתח על פי הבנתו ויכולותיו. התרגול מתמקד בתשומת לב, או מדיטציה מודעת, במהלכה המתרגל מתמקד בהיבט אחד ספציפי, כגון הנשימה, תחושה גופנית או אובייקט חיצוני מסוים.

סוג אחר של מדיטציה הוא מדיטציה פתוחה, במהלכה המתרגל מודע לכל ההתרחשויות סביבו, אך פשוט מתבונן בהן מבלי להגיב.

פעילות מוחית בזמן המדיטציה

בתחום זה הנושא מתחיל להיות מעניין באמת. באמצעות שימוש בטכנולוגיה מודרנית, כגון סריקות MRI, מדענים פיתחו הבנה מעמיקה יותר של ההתרחשות המוחית בזמן המדיטציה, במהלכה המוח מפסיק את פעולת עיבוד המידע הפעיל הרגיל, ואדם מתחיל להראות ירידה מופחתת באופן משמעותי בגלי ביתא.

האונה הקדמית –  זהו החלק המפותח ביותר במוח, האחראי על חשיבה, תכנון, תחושות ומודעות עצמית. במהלך המדיטציה, קליפת המוח הקדמית נוטה "לכבות" את פעילותה.

האונה הקודקודית –  חלק זה של המוח מעבד מידע חושי אודות העולם מסביב, המכוון את האדם בזמן ובמרחב. במהלך מדיטציה, מואטת פעילות מוחית זו.

התלמוס – "שומר הסף" של החושים. איבר זה ממקד את תשומת הלב באמצעות הזרמת מספר נתונים חושיים עמוקים יותר לתוך המוח, והפסקת אותות אחרים. מדיטציה מפחיתה את זרימת המידע הנכנס לרמה של טפטוף.

המבנה הרשתי – מבנה זה מקבל גירויים נכנסים ומעביר את המוח למצב של כוננות, מתוך כוונה להגיב. במהלך המדיטציה, עוררות זו נכנסת למצב של גיבוי.

השפעות המדיטציה

לאחר הבנת הפעילות המוחית, ניתן לבחון את המחקר של השפעת המדיטציה על בריאות האדם.

הפחתת החרדה

נקודה זו היא די טכנית, אך מעניינת באמת. ככל שאדם מתרגל מדיטציה, הוא פחות חרד, ומדענים סבורים כי הסיבה היא התרופפות חיבורי מסלולים עצביים מסוימים. זה נשמע רע, אבל זה לא.

במוח קיים חלק האחראי על עיבוד מידע הנוגע לאדם ולחוויותיו. בדרך כלל, המסלולים העצביים המגיבים לתחושה הגופנית ומרכזי הפחד במוח, הם חזקים. כאשר אדם חווה תחושה מפחידה או מטרידה, מתעוררת תגובה עזה במרכז מוחו, הגורמת לו לחוש מפוחד ותחת התקפה.

במהלך המדיטציה נחלש החיבור העצבי הזה. כלומר, אדם אינו מגיב באותה עוצמה לתחושות פחד. ככל שקשר זה נחלש, אדם מחזק בו זמנית את הקשר בין החלק במוח האחראי על חשיבה, לבין התחושה הגופנית ומרכזי הפחד. לכן, כאשר אדם שמתרגל מדיטציה באופן קבוע, חווה תחושות מפחידות או מטרידות, הוא מסוגל להתבונן עליהן בקלות רבה יותר ובאופן רציונאלי.

מיקוד טוב יותר היות ומדיטציה היא תרגול של מיקוד תושמת הלב ושיפור מצב המודעות, היא משפרת את המיקוד גם כשאדם אינו מתרגל מדיטציה. התרגול הוא בעל השפעה ארוכת טווח המושגת לאחר תרגול קבוע.

יצירתיות מוגברת חוקרים מאוניברסיטת ליידן בהולנד בדקו את השפעות המדיטציה על היצירתיות, בקרב אנשים יוצרים. הם גילו כי אנשים שתרגלו מדיטציה פתוחה, הפגינו ביצועים יצירתיים טובים יותר והביעו יותר רעיונות חדשים מבדרך כלל.

חמלה מוגברת מחקר משנת 2008 הראה כי תכונות האמפתיה והחמלה גבוהות יותר בקרב אנשים שמתרגלים מדיטציה באופן קבוע. החוקרים מצאו כי התרגול מחזק את רמות הפעילות של החלק במוח הקשור לאמפתיה.

זיכרון משופר – אחד היתרונות המשמעותיים של מדיטציה היא שיפור החזרה מהירה של הזיכרון. מדענים גילו כי אנשים שתרגלו מדיטציה מודעת היו מסוגלים להגדיל את הפרודוקטיביות שלהם באופן מהיר יותר, בהשוואה לאנשים שלא תרגלו. לדעתם, יכולת זו נובעת מהיכולת להתעלם מהסחות דעת, ויכולת מעולה לזכור במהירות ולשלב מידע נתון בעובדות חדשות.

הפחתת המתח מדיטציה מודעת הוכחה בסיוע לאנשים לבצע פעולות בלחץ זמן, מבלי להרגיש לחוצים. מחקר משנת 2012 פיצל קבוצת מנהלי אנוש לשלוש קבוצות, שליש אחד השתתף בהכשרה למדיטציה מודעת, השליש השני קיבל אימוני הרפיית גוף והשליש האחרון לא קיבל כל הכשרה.במבחן ריבוי משימות מלחיצות שניתנו לכל המנהלים לפני ולאחר הניסוי בן שמונת השבועות, נמצא כי הקבוצה שתרגלה מדיטציה דיווחה על פחות לחץ במהלך הבדיקה, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות.

ראו גם:

טנטרה