צרבת מתבטאת בכאב שורף באזור החזה המופיע באזור מפתח הלב, לרוב היא מופיעה לאחר ארוחות גדולות ורוויות שומן וכן בשעות הלילה.
הצרבת מחריפה במצב של שכיבה והתכופפות ונחשבת לתופעה שכיחה. כאשר הצרבת מופיעה באופן חד פעמי, אין קושי להתמודד אתה והיא אינה גורמת לבעיות מיוחדות אולם אם מדובר בצרבת כרונית זהו מצב הדורש טיפול ומקשה על ניהול אורח חיים תקין.
גורמים פיזיולוגיים
מקרים של צרבת כרונית נובעים לרוב מבעיה אנטומית קשה אשר הגורם לה הוא עלייה של חומצת הקיבה במעלה הוושט תוך יצירת הכאב, במצב תקין שוער הוושט אמור למנוע את עליית החומצה מהקיבה, אך במצב של צרבת כרונית השוער התחתון בוושט אינו מתפקד באופן תקין כך שמתאפשר מעבר של החומצה מעלה הגורם לכאב. במצב של שכיבה עליית החומצה מתרחשת בקלות משום שאין התנגדות של כוח המשיכה כך שהכאב הנוצר גדול יותר וחמור.
גורמים נוספים
ישנם גורמים חיצוניים המשפיעים על הצרבת ועלולים להחמירה כגון מזונות מסוימים הכוללים תבלינים ובמיוחד פלפל שחור, שוקולד, קפה, קטשופ וחרדל, בצל, מיץ תפוזים, רוטב עגבניות ומזונות נוספים, כמו כן צריכת אלכוהול מחמירה גם היא את התופעה. במידה וניתן לזהות סוג מזון מסוים המעורר את הצרבת יש להימנע מצריכתו ובמיוחד לפני זמן השינה.
אבחון
אק"ג והערכת לב
הצרבת מתבטאת כאמור בכאבים בחזה, תופעה זו מקשה על היכולת להבחין בין כאב הנובע מצרבת לבין זה אשר מקורו הינו ללבי. הבדיקה לזיהוי צרבת בכלל וצרבת כרונית בפרט כולל בדיקת אק"ג והערכת לב על מנת לשלול מצב של התקף לב.
צילום רנטגן
לאחר מכן נמשכות הבדיקות במטרה להעריך את מצב הוושט וכן את מצב החיבור בין הקיבה לוושט ואת רמת החומצה לארך היום. בדיקה אנטומית של הוושט כוללת צילום רנטגן העושה שימוש בחומר ניגוד ובה נבדק הגבול של הוושט, הקיבה והתריסריון, הבדיקה עשויה להעלות פגמים ובעיות אנטומיות העלולים לעורר את הצרבת.
אנדוסקופיה
בדיקת אנדוסקופיה מאפשרת כניסה אל מערכת העיכול ובכך מספקת תמונה של דרכי העיכול מצדם הפנימי. הבדיקה מתבצעת באמצעות סיב הנושא מצלמה בקצהו ותוך כדי שהוא מוחדר לדרכי העיכול ניתן להבחין ברירית של הוושט והקיבה על מנת להגיע לאבחנה. במצבים בהם זוהה ממצא חריג ניתן לבצע ביופסיה- דגימה, לצורך בדיקות מעבדתיות פתולוגיות. אופן בדיקות אלה מאפשר זיהוי של בעיות עצביות ברירית הוושט ובשוער העלולות לגרום לבעיה.
רמת PH
בדיקת רמת החומציות בוושט במהלך היום, הבדיקה כוללת הכנסת פרוב לוושט המודד את רמת ה-PH למשך 24 שעות. הבדיקה מספקת מידע חשוב על פיו ניתן לקבוע האם ישנו מעבר של חומצה מהקיבה לוושט ולהעריך את כמותה. בדיקה זו מאפשרת הערכה בדבר חומרת המעבר של החומצה והתאמת הטיפול הנכון ביותר.
טיפול
הטיפול בצרבת כרונית נועד להקל על הכאבים ולמנוע סיבוכים נוספים אפשריים, במצב של צרבת כרונית המופיעה באופן קבוע עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לרירית הוושט בשל השפעת החוצה הולה מן הקיבה. ישנן מספר תרופות המקלות על צרבת כרונית וכולן פועלות כנוגדי חומצה, התרופות מנטרלות את ייצור החומצה ומגנות על רמת החומציות בקיבה מלעלות.
תרופות נפוצות לטיפול בחומציות בקיבה הן לוסק וזנטק אשר מפחיתות את רמת החומציות בקיבה ובכך מקלות על הכאב ומגינות על הוושט מנזקים בלתי הפיכים. תרופות אלה נחשבות לבטוחות לשימוש בטווח קצר אולם במצבים כרוניים הן עלולות לגרום לתופעות לוואי ובמיוחד אצל אנשים מעל גיל 50 כגון שברים במפרק הירך.
מצבים קשים של צרבת כרונית חמורה עלולים להיגרם מפגם אנטומי חמור המצריך תהליך של ניתוח הנחשב פשוט ומאפשר חזרה לחיים תקינים ונורמליים תוך הפסקת הצרבת ללא תופעות לוואי קשות.
