את כל סוגי התרופות המשמשות לטיפול בצרבת, ניתן לחלק לארבע קבוצות עיקריות: תרופות פרו-קינטיות, חוסמי H2, מעכבי משאבות מימן ותרופות ללא מרשם.
מטרת הטיפול המרכזית היא להפיג את התסמינים או להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים של הסובלים מהתופעה. מעבר לזה, ישנן תרופות שיכולות למנוע כליל את הישנות התופעה בחלק מהמקרים.
בחולים שבהם הגורם לצרבת מהווה בעיה רפואית, מטרת הטיפול התרופתי היא למנוע נזק מצטבר, לטפל בדלקות וכן לטפל בגורם עצמו, עד כמה שהדבר מתאפשר. במאמר שלפניכם נפרט אודות מספר תרופות המשמשות לטיפול בצרבת, תוך התמקדות בתופעות לוואי בין תרופתיות.
סימטידין (נמכרת תחת השמות המסחריים סמידין וטגאמט)
סימטידין (Cimetidine) היא תרופה ותיקה יחסית, הנמצאת בשימוש כבר משנות ה-70 של המאה הקודמת. התרופה פועלת על ידי הפחתת ההפרשה של החומצה בקיבה. על ידי כך היא מסייעת בריפוי של כיבים בתריסריון ובקיבה, מטפלת בדלקת הוושט המלווה בריפלוקס קיבתי-וושטי וכמובן, מקלה על צרבות. לרוב הטיפול נמשך כארבעה עד שמונה שבועות סך הכול ובמקרה של הישנות התסמינים, יתכנו טיפולים קצרים יותר בהמשך.
התרופה ניתנת בטבליות סטנדרטיות, טבליות מסיסות, זריקות או קפליות ותדירות הנטילה היא פעם אחת עד ארבע פעמים ביום, לאחר הארוחות ולפני השינה. השילוב בין סימטידין לבין אלכוהול עשוי להיות מסוכן ולכן יש להימנע במהלך השימוש בתרופה מצריכת אלכוהול. כמו כן הואיל והתרופה עוברת לחלב האם, התרופה לא מומלצת לשימוש בתקופת ההנקה.
מעבר לכל זה, התרופה משפיעה על הפעילות של אנזימים מסוימים המיוצרים בכבד, האחראים על פירוק של תרופות שונות. אי לכך, יש לנקוט במשנה זהירות כאשר רושמים את התרופה לאנשים הנוטלים תרופות כאלו ואחרות כמו תרופות לטיפול בפרכוסים או תרופות נגד קרישה. כך לדוגמה כאשר התרופה ניטלת בשילוב עם קומדין, היא עלולה לגרום לדימומים מסכני חיים.
רניטידין (נמכרת תחת השמות המסחריים זרידקס וזנטק)
רניטידין (Renitidine) משתייכת בדומה לסימטידין למשפחת התרופות הפועלות על ידי חסימת הרצפטורים להיסטמין מסוג 2 (חוסמי H2). גם במקרה הזה השילוב עם אלכוהול עלול להיות מסוכן ולכן מומלץ להימנע מצריכת אלכוהול כל עוד נעשה שימוש בתרופה.
כמו כן חשוב להתייעץ לפני הנטילה עם הרופא המטפל במקרים שבהם המטופל נוטל תרופות אחרות, בדגש על תרופות נגד קרישת דם כמו ורפארין, תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית המשמשות להרגעה כמו דיזפאם או תרופות המשמשות לטיפול בבעיות שינה, תרופות לטיפול בפרקינסון ותרופות לטיפול באפילפסיה כמו פניטואין.
תרופות נוספות שהשימוש בהן יכול להוביל לתופעות לוואי כשהן ניטלות בשילוב עם רניטידין הן ליגנוקאין (לידוקאין), המשמשת לטיפול בטכיקדריה חדרית ואלחוש של רקמות באופן מקומי ותאופילין, המשמשת לטיפול באסטמה.
פמוטידין (נמכרת תחת השמות המסחריים גאסטרו, פאמו ופפסיד)
פמוטידין (Femotidine) היא תרופה נוספת ממשפחת חוסמי H2, המשמשת לטיפול במגוון מצבים הבאים לידי ביטוי בהפרשה מוגברת של חומצה בקיבה. לפני שמתחילים ליטול פמוטידין, יש לדווח לרופא המטפל על כל תוסף תזונה שנוטל המטופל באופן קבוע. כמו כן התרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי כשהיא ניטלת בשילוב עם תרופות המשמשות לטיפול בפטרת כמו איטרקונזול, תרופות הניתנות לנשאי HIV כמו אטזנביר ותרופות אונקולוגיות כמו גפיטיניב או ארלוטיניב.
בנוסף יש להימנע משילוב של פמוטידין עם סותרי חומצה אחרים, עם נוגדי דלקת שאינם סטרואידים כמו איבופרופן או אספירין ועם פרובנציד (תרופה לטיפול בשיגדון). כל התרופות הנ"ל עשויות להחמיר את הסימפטומים של חומציות יתר בקיבה). עוד יש לציין כי שימוש ממושך בפמוטידין, עשוי להוביל להתפתחות של מחסור בוויטמין B12. אי לכך, בכל מקרה של שימוש ממושך בתרופה, יש לבצע מעקב אחרי רמות הוויטמין באמצעות בדיקות דם תקופתיות.
מטוקלופראמיד (נמכרת תחת השם המסחרי פרמין)
מטוקלופראמיד (Metoclopramide) היא תרופה הפועלת על ידי חסימת קולטנים לדופמין במערכת העיכול. היא משמשת להמרצת פעילות מערכת העיכול וניתנת לסובלים מהחזר קיבתי-ושטי כאשר הטיפול הרגיל לא מסייע להקלה.
כמו כן היא ניתנת למניעת הקאות. חל איסור להשתמש במטוקלופארמיד בשילוב עם תרופות דופמינרגיות אחרות וכן חל איסור לשלב את התרופה עם תרופות הפועלות על ידי דיכוי של מערכת העצבים המרכזית. הכוונה היא בין היתר למשככי כאבים נרקוטיים , תרופות נגד פסיכוזה, תרופות להשריית שינה, נוגדי דיכאון ואנטי היסטמינים.
מטוקלופראמיד משפיעה על ספיגת המזון במערכת העיכול ולכן אם המטופל נוטל אינסולין, יתכן שיהיה עליו לבצע שינויים במועדי הנטילה של אינסולין ובמינון האינסולין. כמו כן התרופה עשויה לגרום לעלייה בריכוז של פאראצטמול, ציקלוספורין ותרופות ממשפחת הטטרציקלינים.
הסיבה בגינה אין ליטול את התרופה בשילוב עם משככי כאבים נרקוטיים היא שתרופות אלה עשויות לגרום לירידה בפעילות של מטוקלופראמיד. עוד יש לציין כי מטוקלופראמיד עשויה לגרום לירידה בספיגה של תרופה הנקראת דיגוקסין, המשמשת לטיפול באי ספיקת לב והפרעות קצב מהירות.
דומפרידון (נמכרת תחת השם המסחרי מוטיליום)
דומפרידון (Domperidone) היא תרופה נוספת הפועלת על ידי הגברת התנועתיות של מערכת העיכול, המשתייכת לקבוצת חוסמי הרצפטורים לדופמין, בדומה למטוקלופראמיד. גם תרופה זו משפיעה על הפעילות של מגוון תרופות אחרות ולכן ישנה חשיבות עליונה לדווח לרופא המטפל על כל תרופה שהיא שהמטופל נוטל באופן קבוע או מזדמן, לפני התחלת הטיפול בדומפרידון.
בין היתר התרופה משפיעה על הפעילות של תרופות לטיפול בזיהומים פטרייתיים (פוסונזול, פלוקונזול, קטוקונזול, פנטמידין), תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהומים חיידקיים (אריתרומיצין, לבופלוקסצין, ספירמיצין, מוקסיפלוקסצין, טליטרומיצין), תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ובעיות לבביות אחרות (איבוטיליד, סוטלול, דרונדרון, אמיודרון, קווינידין, הידרוקינידין), תרופות נגד פסיכוזות (סרטינדול, פימוזיד, הלופרידול), תרופות לאלרגיה (מיזולסטין, מקיטזין), תרופות למלריה (לומפנטרין, הלופנטרין), תרופות אונקולוגיות (וינקמין, ודטניב, טורמיפן), תרופות נגד דיכאון (אסציטלופרם, ציטלופרם).
ישנן גם תרופות רבות שעשויות להפחית את רמת הפעילות של דומפרידון. בין היתר מדובר על תרופות אנטיכולינרגיות, משככי כאבים נרקוטיים ותרופות אחרות לטיפול בצרבת כמו סימטידין, רניטידין ופמוטידין.
אומפרזול (נמכרת תחת השמות המסחריים אומפרה, אומפריקס, לוסק ואומפרדקס)
אומפרזול (Omeprazole) היא תרופה הפועלת על ידי עיכוב משאבות פרוטונים (משאבות מימן) וכך היא מפחיתה את יצור החומצה בקיבה. אומפרזול עשויה לפגוע ביעילות של תרופה הנקראת קלופידוגרל. תרופה זו מעכבת את הצימות של טסיות הדם ובזאת מונעת היווצרות של קרישי דם מסוכנים.
האינטראקציה המסוכנת עם קלופידוגרל, משותפת לתרופות נוספות הפועלות על ידי עיכוב משאבות הפרוטונים בקיבה. אי לכך, אם המטופל צריך ליטול קלופידוגרל בשילוב עם מעכבי משאבות פרוטונים, רוב הסיכויים שיקבל מרשם לקונטרולוק, שהשפעתה על קלופידוגרל היא הפחותה ביותר.
אומפרזול מורידה את הריכוז של התרופות אטנזביר (רייטאז) וארלוטיניב (טרסבה) בדם ומצד שני מעלה את הריכוז של התרופות פניטואין (לטיפול באפילפסיה) וקומדין (ורפרין). אי לכך, חל איסור ליטול שילובים של תרופות אלה עם אומפרזול. כמו כן היעילות של אומפרזול עלולה להיפגע כשהיא ניטלת בשילוב עם תרופה בשם סנט ג'ון וורט (רמוטיב), המשמשת לטיפול בדיכאון, חרדה ובעיות שינה.
