כל איבר בגוף מכוסה בקרום מגן הפועל כמחסום להגנה מפני פגיעה המעכבת את התפקוד הרגיל. פגיעה באחד האיברים גורמת למצב רפואי הנקרא כיב פפטי או פשוט כיב. כיב פפטי עשוי להתרחש על דרכי העיכול אשר משתרעים מהגרון אל המעי. כשכיב שובר את הציפוי הפנימי של הוושט, המצב נקרא כיב בוושט.
מתח הוא אחת הסיבות העיקריות לכיב בוושט, או מזון חריף המנקב חורים בבטן או בקיבה. כיבים בוושט הם חשוכי מרפא ומשפיעים לאורך כל החיים. קיימות שתי סיבות עיקריות להתרחשות הכיבים.
מהם כיבים בוושט?
הוושט היא צינור להעברת מזון מהלוע עד הבטן. דפנות רירית הוושט המפרישות ריר, מסייעות לזרימה חלקה של המזון דרך הצינור. דפנות אלו עשויים להיות מגורים או להישחק כתוצאה מסדרת הפרשות חומצה על ידי דפנות הקיבה.
קיימות נסיבות שבהן חומצת הקיבה עשויה לחדור לחלק התחתון של הוושט, ובכך לפגוע בדפנות. מצב זה עלול לגרום להיווצרות כיב וושט.
ככל שמצב הדלקת מתקדם, הוא עלול לגרום לפיברוזיס. השלב הבא הוא היצרות דפנות הוושט, מה שמקשה ביותר על תנועת המזון דרך הוושט. בהתבסס על גורם סיבתי של נזק לרקמות הוושט, במצב הנקרא דלקת הוושט, עלול להתרחש סרטן הוושט, אם המצב מחמיר.
גורמים לכיבים בוושט
גורם מוביל נוסף הוא חיידק הנקרא הליקובקטר פילורי (H. pylori), הפוגע בקרום הרירית המגנה של האזורים במערכת העיכול. פגיעה זו בדופן מערכת העיכול פוגעת בנוזל העיכול החומצי וגורמת לדלקת רירית דפנות המעיים.
הסיבה השנייה לכיבים בוושט היא חשיפה גבוהה לתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAID), כגון אספירין ואיבופרופן, העלולים לגרום לתופעות לוואי של פגיעה בציפוי מערכת העיכול ובבטן. תרופות מסוימות לאוסטיאופורוזיס עשויות אף הן להשפיע על רפידות מערכת העיכול וכתוצאה מכך מתרחשים כיבים בוושט.
תסמיני וסימני כיבים בוושט
כשמתרחש קושי בבליעת מזון, המצב עשוי להעיד על התסמין הראשון לכיב בוושט. לצד תסמין זה עשויים להופיע התסמינים הבאים:
- סחרחורת או בחילות.
- אובדן תיאבון.
- הקאות, עשויות להיות מלוות בדם.
- תחושת צריבה בחזה.
- קשיים וכאבים במהלך בליעה.
- ירידה פתאומית במשקל.
- שיעול.
- כאבי בטן.
- כאבי גרון.
- קוצר נשימה.
- חום מתון, כאבי ראש וכאבי שרירים.
אבחון – האבחנה מבוצעת בעיקר על סמך התסמינים. דיווחי בדיקות הדמיה כגון צילומי רנטגן וסריקת CT, ולעיתים בדיקות אבחון פולשניות כגון אנדוסקופיה, מסייעות לקבלת הבנה טובה יותר של כיבים בוושט.
טיפול בכיבים בוושט
בהתאם לקביעת האבחון, מצב מסובך הכולל דימום ונקבים, מטופל באמצעות אנטיביוטיקה לחיסול הליקובקטר פילורי, תוך ביטול גורמי הסיכון.
אנטיביוטיקה עשויה להיקבע בשילוב עם תרופות מדכאות חומצה, על מנת להפחית את היווצרות החומציות על ידי דפנות הקיבה. נוגדי חומצה משמשים אף כדי לנטרל את חומצת הקיבה שהשתחררה למערכת העיכול, והם מספקים הקלה מהכאבים ומקדמים ריפוי.
טיפול תרופתי מאפשר ריפוי כיבים בוושט, אך מצב כרוני אינו ניתן לריפוי בקלות, שכן הפרשת חומצת קיבה מתמשכת פוגעת בתהליך ריפוי הוושט. על מנת למנוע את חשיפת הוושט לחומצה נוספת, ניתן להשתמש בתרופות נוספות בהתאם לחומרת התסמינים וההיסטוריה הרפואית של המטופלת, כדי להעניק טיפול ממוקד ובכך להגן על הקיבה, ולקדם ריפוי מהיר ויעיל.
כמה זמן לוקח לכיבים בוושט להירפא?
כיבים בוושט רגישים ביותר אפילו לכמויות קטנות של חומצה, לעומת כיב קיבה. ריפוי מלא של כיב הוושט תלוי בחסינות המטופל וביעילות בה הגוף מגיב לתרופות. הרופאים רושמים ברציפות מעכבי משאבת פרוטון על מנת לדכא את וויסות ייצור חומצת הקיבה.
תהליך הריפוי של כיבים בוושט הוא איטי ביותר, והתקדמות הריפוי תלויה באופן בו המטופל מקפיד על הוראות הטיפול. זוהי מחלה אשר ניתנת לריפוי רק אם דפנות הוושט אינם נחשפים לחומצות הנוצרות על ידי הבטן. למרות שקיימות תרופות רבות בשוק לטיפול בכיבים בוושט, חשוב ביותר שהמטופל יעקוב אחר כל הנחיות הרופא על מנת להשיג ריפוי מהיר יותר.
