המונח הרפואי המקצועי המשמש לתיאור דלקת ורידים באופן כללי הוא פלביטיס. במקרים מסוימים ולמעשה לעתים קרובות, הדלקת בוורידים מלווה בהיווצרות של קריש דם, כלומר בפקקת או פקק ובמצב זה תיתכן חסימה מלאה או חלקית של זרימת הדם בווריד. דלקת המלווה בקריש דם שגורם לחסימה נקראת פקקת ורידית, תרומבופלביטיס או בלעז: Venous thrombosis. בתרומבופלביטיס תיתכן מעורבות הן של הוורידים העמוקים והן של הוורידים השטחיים.
המרכיב הדלקתי בולט יותר בתרומבופלביטיס שטחי בהשוואה לתרומבופלביטיס עמוק ובהתאם לכך המונח דלקת ורידית או פלביטיס מתאים יותר. תרומבופלביטיס בדרך כלל בא לידי ביטוי בחום מקומי ואדמומיות לאורך הווריד המעורב ובנוסף תיתכן נוקשות רגישות ובצקת מקומית.
בדרך כלל דלקת ורידים שטחית מתפתחת בוורידי הרגליים בדגש על וריד הספנה הגדלה הנמשך לאורך כל הרגל, החל מכף הרגל וכלה בווריד המפשעה הפמורלי ועל וריד הספנה הקטנה, הקצר יותר, המסתיים בווריד שקע הברך. המרכיב הבולט בדלקת המתפתחת בוורידים העמוקים הוא המרכיב הדלקתי ולכן בדרך כלל נהוג להתייחס לבעיה זו כאל פקקת ורידים עמוקה ולא כאל דלקת בוורידים העמוקים.
מה הם הגורמים לדלקת בוורידים וכיצד נהוג לטפל בבעיה לפי הרפואה הקונבנציונאלית?
דלקת המתפתחת בוורידים השטחיים מתרחשת בשכיחות גבוהה בעיקר בקרב אנשים הסובלים מדליות ברגליים (ורידים מורחבים), בקרב אנשים המרותקים למיטתם מסיבות כאלו ואחרות ובקרב נשים במהלך ההריון. הטיפול הקונבנציונאלי כולל בעיקר שימוש באנטיביוטיקה כשהדלקת מעורבת בזיהום, שימוש בתרופות המכילות נוגדי דלקת, חבישה של האזור בתחבושות הניתנות לחימום, שכיבה עם רגל מורמת למניעת התפתחות של בצקת ועוד.
כמו כן, לעתים יהיה צורך לעשות שימוש בהפרין, חומר המיועד למנוע קרישה של הדם, על מנת למנוע יצירה או התרחבות של הפקק הוורידי, להמיס קרישים שכבר נוצרו ולקצר את משך הזמן שבו יכול הקריש להתנתק ולהפוך לתסחיף. בהמשך יש לעבור לשימוש בוורפרין למניעת היווצרות של קרישים נוספים.
דלקת בוורידים בראי ההומאופתיה
בניגוד לגישה המערבית הדוגלת בכך שיש לטפל בבעיה עצמה ולא בגורמים לה, לפי ההומאופתיה חשוב להתייחס לאדם החולה בתור מכלול שלם והוליסטי של נסיבות חיים ולא כאל צבר של תסמינים ותו לא. בהתאם לכך, הטיפול ההומאופתי כולל בראש ובראשונה שיחה ארוכה ומעמיקה עם החולה במהלכה מנסה המטפל להתחקות אחר הגורמים שהובילו להיווצרות הדלקת מבחינת אורח החיים של המטופל, חוויות רגשיות ועוד.
לאחר תהליך האבחון, רוקח המטפל ההומאופתי תכשיר טבעי הנקרא רמדי כשחשוב לדעת שהרמדי מותאם לכל מטופל ומטופל באופן אישי. לאחר מכן המטופל מקבל הנחיות מדויקות בנוגע לאופן שבו עליו ליטול את התכשיר כשבדרך כלל תוך מספר שבועות ניתן לראות שיפור בבעיה. בנוסף לכך, מטופלים רבים מדווחים על שיפור בתחומי חיים רבים שאינם קשורים באופן ישיר לדלקת.
דלקת בוורידים בראי הנטורופתיה
לפי הנטורופתיה מטרת המטפל לסייע לגופו של המטופל להילחם בגורם המאיים עליו באמצעות הסרת כל המכשולים העומדים בינו לבין הרפואה השלמה. הטיפול כולל בדומה לטיפול ההומאופתי שיחה ארוכה הנערכת בין המטפל למטופל במהלכה המטפל לומד אודות אורח חייו של המטופל ומנסה להתחקות אחר הגורמים הספציפיים שגרמו להתפתחות הדלקת.
בניגוד לשיטה ההומאופטית, הטיפול הנטורופתי מבוסס על שימוש נרחב בצמחי מרפא שונים, שינויים של אורח החיים בדגש על עיסוק בפעילות גופנית וטכניקות טיפול הוליסטיות המבוססות על מגע פיזי וכמובן שגם שינויים תזונתיים שונים בדגש על מעבר לתזונה טבעית ובריאה יותר תוך הפסקת צריכה של מזונות מזיקים שונים, הפסקת העישון ועוד.
